לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.
1. המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק אשר נמשך על ידי המבקשת לטובת. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 26.6.11.
2. ביום 12.11.12 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהיר התומך בבקשה טוענת המבקשת כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך כי בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה המבקשת נאמר לה כי עליה להגיש בקשה בטענת "פרעתי". המבקשת פעלה כך וביום 4.7.12 הגישה בקשת בטענת "פרעתי" בתיק ההוצאה לפועל. בדיון שהתקיים בבקשה בפני רשם ההוצאה לפועל ביום 23.10.12 הובהר למבקשת כי עליה להגיש התנגדות לביצוע שטר בצירוף בקשה להארכת מועד. מכאן האיחור בהגשת הבקשה.
4. אשר לתביעה עצמה, טוענת המבקשת כי במסגרת עסקת נכיון שיקים עם מר חיים נחמה, מסרה למר נחמה חמש המחאות של אישה בשם גב' גיל חמל, תמורתם קיבלה סך של 16,000 ש"ח. ההמחאות אותם מסרה המבקשת בוטלו על ידי גב' גיל חמל ונפתח נגדה תיק ההוצאה לפועל. המבקשת הגיעה להסכם עם גב' חמל שתשלם את החוב למשיב. שיק על סך של 21,000 ש"ח אותו נתנה למשיב חזר ועל כן פנה המשיב לגב' חמל לשם גבייתו, והיא אכן שילמה את החוב של המבקשת למשיב. בעקבות תשלום החוב הגישה הגב' חמל תביעה כנגד המבקשת לתשלום החוב ששולם למשיב, והמבקשת אכן השיבה לידי גב' חמל את הסכום אותו שילמה למשיב במקומה. חרף תשלום החוב על גב' חמל, הגיש המשיב את השיק לביצוע, ולמעשה המשיב דורש פעם נוספת את תשלום אותו חוב ששולם לו על ידי הגב' חמל במקום המבקשת.
5. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען, כי המבקשת הגישה את הבקשה להארכת מועד בחלוף למעלה מעשרה חודשים מאז נודע לה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל, וכי המבקשת לא הצביעה על טעם סביר לאיחור בהגשת הבקשה ובוודאי שלא הציגה טעם מיוחד כאמור.
6. לעניין ההתנגדות עצמה טוען המשיב, כי הגב' חמל לא שילמה את החוב למשיב וכי תיק ההוצאה לפועל נגדה תלוי ועומד. עוד טוען המשיב, כי המבקשת שילמה סך של 4,800 ש"ח בהסדר החוב עמה, מה שמעלה ספק באמיתות טענתה.
7. המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
8. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
9. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
10. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
11. במקרה זה, המבקשת טוענת כאמור כי לא הגישה את ההתנגדות במועד, משום שסברה בטעות כי עליה להגיש בקשה בטענת "פרעתי" וכך אכן נהגה. משהובהר לה בדיון בפני רשם ההוצאה לפועל כי עליה להגיש התנגדות, פעלה בהתאם. אכן התנהגותה של המבקשת אינה נקייה מפגמים, שכן מהנתונים בפני עולה כי ידעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל זמן רב לפני שהוגשה הבקשה בטענת "פרעתי", ואף התנהלו הליכים רבים כנגדה לרבות חקירת יכולת. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שהמבקשת אינה בעלת השכלה משפטית, הרי שטעותה עשויה לעלות כדי טעם מיוחד הדרוש לשם הארכת מועד בערכאה ראשונה, לצורך שמיעת טענותיה של המבקשת והכרעה בהן לגופן, תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין מחדלה.
12. אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקשת טוענת כי החוב נשוא השיק שולם לידי המשיב על ידי צד ג' עוד בטרם הוגש השיק לביצוע וכי המבקשת שילמה לצד ג' את מלוא החוב. המשיב טוען כי טענה זו אינה נכונה שכן תיק ההוצאה לפועל כנגד צד ג' תלוי ועומד. הואיל ובשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אין פולים טענה מטעמים שבהוכחה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.
13. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה,יש לאפשר למבקשת את יומה בבית המשפט, להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לה רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלה באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 2,000 ש"ח,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקשת לשלם את סכום ההוצאות בתוך 30 יום לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
14. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.
הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובע כאמור.
היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.
ניתנה היום, ג'' שבט תשע"ג, 14 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.